אל תחכו לאסון הבא: מבנה מסוכן? כך תטפלו שלב אחר שלב

מה זה מבנה מסוכן?

מבנה מוגדר כמסוכן, אם הוא מהווה מסכנה עבור דייריו או עוברי אורח ואשר הוצא לו "צו מבנה מסוכן" על ידי הרשות המקומית.

ע"פ חוק העזר הריסת מבנים מסוכנים, הרשות המקומית מקבלת סמכות להוציא למבנה "צו מבנה מסוכן" וזאת לאחר שערכה בדיקה הנדסית מקצועית ומצאה שיש חשש להימצאות דיירים או לנכסים סמוכים.

הרשות המקומית מורה על ביצוע תיקון למבנה.

במידה ויקבע ע"י מהנדס הרשות כי המבנה ברמת סיכון גבוהה עם סכנה ממשית/מיידית, הרשות רשאית להורות על פינוי מיידי או על כל פעולה אחרת לשם הסרת הסכנה.

ע"פ חוק העזר – הריסת מבנים מסוכנים , מוטלת חובה על בעלי המבנה, לתחזק את הבניין במצב המבטיח את תקינותו, את בטיחות דייריו והנכסים הסמוכים לו.

עם הוצאת "צו מבנה מסוכן" מחוייבים בעלי המבנה למלא אחר הוראות הצו ולהגיש לרשות המקומית תוכנית שיפוץ ותיקון מפורטת לסידור הליקויים.

אי ביצוע התיקונים הנדרשים עלול להוות עבירה על החוק! ויתכן כי יינקטו הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים כנגד בעלי הנכס.

במידה ובעלי המבנה לא מילאו אחר הוראות הצו, ראשית הרשות לבצע את העבודות בעצמה ולגבות על כך תשלום מבעלי המבנה.

**כל אחריות על פגיעה עתידית באדם/רכוש מוטלת על בעלי הדירות בבניין!!

כיום לא קיימת הגדרה קבועה לקביעת מבנה מסוכן, אך ברוב המקרים הסיבות לקביעה זו היא עקב המקרים הבאים:

• סדקים משמעותיים בשלד המבנה או ביסודות.

• שקיעה בקירות או שקיעה ביסודות הבניין.

• סדקים רחבים בגרם מדרגות של הבניין או במרפסות הבניין.

• פגיעה בתשתיות המבנה, בעקבות טראומה – רעידת אדמה, פיצוץ גז, שריפה וכיוצ”ב.

• ביצוע תוספות בניה ללא היתר וללא ליווי הנדסי.

• חשיפה של מוטות הברזל שבעמודים, חלודה.

• קורוזיה מתקדמת בקונסטרוקציה מפלדה.

• גושי בטון רופפים ממעטפת הבניין.

• התנתקות של אריחים מהחיפוי החיצוני של הבניין.

• סדקים רחבים בעמודים ובקירות הבניין.

• קיר חומה או קיר תמך סדוק, או התמוטטות חלקית

מבנים מסוכנים מחולקים ל 4 דרגות סיכון לפי רמת המסוכנות שבהן, מדרגת הסיכון ייגזר טיב, איכות ומהירות הטיפול.

רמה 1: ללא סכנה, אין חשש ליציבות מבנה.

רמה 2: רמת מסוכנות נמוכה, אין חשש ליציבות מבנה, אולם חלקים ממנו עלולים ליפול על עוברי אורח או מבנים סמוכים. בדרגה זו קיימים ליקויים ותיקונים אותם יש לבצע בהקדם.במידה ולא יבוצעו התיקונים הנדרשים, ההתראה תומר להכרזה על המבנה הנ"ל כמבנה מסוכן.

רמה 3: רמת מסוכנות בינונית. מבנה זה או חלקים ממנו מהווים סכנה ממשית למחזיקים ולמבנים הסמוכים. את המבנה הנ"ל יש להרוס/לאטום.

רמה 4: רמת מסוכנות גבוהה, המבנה או חלקים ממנו עלולים להתמוטט באופן מיידי ולפיכך יש לפנותו.

הכרזה על מבנה מסוכן:

קיים שוני בין הרשיות השונות בכל הנוגע למבנים מסוכנים, אך לרוב התהליך מתבצע בתצורה הבאה:

• ביקורת מהנדס בניין של הרשות המקומית במבנה, ובדיקת מסוכנות לציבור, לדיירים ו/או לנכסים הסמוכים.

• הוצאת דרישה לבעלי המבנה, לביצוע בדיקה הנדסית ע”י גורם מוסמך נוסף, לבחינת יציבות המבנה.

• הוצאת “צו מבנה מסוכן”, בהתאם לחוק העזר של הרשות.

• הודעה לבעלים, לביצוע תיקונים וחיזוקים בטיחותיים, בהתאם לדרישות ההנדסיות וללו”ז שיקבע מהנדס הרשות. לחילופין, מתן הוראה על הריסת המבנה (או חלקים ממנו).

• ביקורות מעקב בבניין, על מנת לוודא כי העבודות הדרושות – בוצעו.

• אכיפת דרישות הרשות המקומית לביצוע תיקונים בטיחותיים בבניין, ע”י נקיטת הליכים משפטיים נגד בעליו.

התמודדות בעלי המבנה לאחר ההכרזה:

לאחר הוצאת “צו מבנה מסוכן” על ידי הרשות המקומית, נדרשים הבעלים לפעול במהירות ובאופן סדור. עיכוב בתגובת הבעלים ו/או פעולה לא מסודרת, עלול לגרור נקיטת פעולה חד-צדדית ע”י הרשות, הליכים משפטיים והוצאות כבדות.

• איתור כלל הבעלים, וכינוס ישיבת דיירים דחופה, בכדי ליידע אותם במצב המבנה והצו שהוציאה הרשות.

• הקמת חשבון בנק לצורך השתתפות כספית של בעלי המבנה. בהיעדר ברירה, יש לדרוש השתתפות בתשלום של כל בעלי הדירות, באמצעות תביעה משפטית כנגד דייר סרבן.

• מינוי מהנדס בניין מטעם בעלי המבנה. יש להעביר אליו את כל התוכניות, על מנת לקבל ייעוץ וחוו”ד, למול הצו שהוציאה הרשות. בנוסף, להזמין אומדן או קנה מידה של העלויות הכספיות.

• אם נדרשות פעולות הנדסיות, יש להכין תכניות, מפרט טכני, כתב כמויות, ולו”ז לביצוע העבודות.

• יש לקבל הצעת מחיר ממספר קבלנים ולמנות קבלן רשום.

• יש לקבל אישורים על סיום ביצוע העבודות, על בטיחות המבנה, ועל עמידה בכל דרישות הרשות.

• בנוסף, על מהנדס הבניין להגיש לרשות המקומית טופס הצהרה, על הסרת הסכנה למבנה.

• לאחר בדיקת מהנדס מטעם הרשות המקומית, ואישורו שכל הליקויים תוקנו, יש לפנות לרשות המקומית, על מנת שתבטל את הצו. לעיתים יידרשו הליכים משפטיים נוספים כנגד הרשות המקומית, דרישה לביטול קנסות וכו’.

בישראל ישנם עשרות אלפי מבנים מסוכנים אשר לא קיבלו מענה הולם לאורך השנים. אין תוכנית ממשלתית לחיזוק המבנים הללו, ואם אין כדאיות כלכלית, אז המבנה לא צפוי להתחדש בשנים הקרובות, והשנים הקרובות הם קריטיות.

למה? כי רעידת אדמה חזקה עלולה לקרות בקרוב בישראל, הן בשל הקרבה לשבר הסורי אפריקאי והן מעדויות הסיטוריות וסטטיסטיות אשר בכל 100 שנה )בערך( ישנה רעידת אדמה חזקה בארץ. האחרונה

הייתה ב1927- ולפניה ב.1837- בשתי הרעידות הללו היו קורבנות רבים, וגרמו לנזקים כבדים במבנים.

רעידת אדמה גורמת לנו לקונוטציה מפחידה, אך האם היא כלכך מסוכנת כמו שהיא נשמעת? סביר להניח שאם נהיה בשטח פתוח ותתרחש רעידת אדמה, נרגיש את האדמה זזה קלות ושום דבר לא יקרה. אך כאשר אנחנו בתוך מבנה, משקל המבנה עצמו הוא עצום, וקריסתו על יושביו היא הגורם

המסכן, שכן ברעש אדמה הוא בסכנת התמוטטות. לכן, אם נשהה בתוך המבנה, אנחנו אכן בסכנת חיים

מוחשית!

במבנים ישנים שלא תוחזקו כראוי הסכנה גדולה הרבה יותר! אל תגידו לי זה לא יקרה. המבנה ישן?

טיפול נכון במבנה ימנע קריסה, ו/או יאפשר לדיירים לצאת מהמבנה בבטחה בעת חירום!

הבניין שקרס בחולון הוא הדוגמא לתרחישי קצה שעלולים לקרות לאחר שנים של הזנחה במבנים ישנים שלא תוחזקו כראוי לאורך השנים.

מקרה זה נגמר בנס עקב כך שדיירי הבניין יום לפני הקריסה התקשו לבצע פתיחה של דלתות המבנה, בעקבות זה הדיירים הזעיקו מכבי אש לאחר זימון מהנדס לבחינת המבנה הובן כי המבנה שקע והתעוות

מה שהוביל בוספו שלח דבר לפינוי המבנה ולאחר מספר שעות בודד גם לקריסתו.

דוגמאות כמו אלה אני פוגש יום יום מידי שבוע, במבנים שנבנו לפני עשרות שנים, ודיירי הבית המשותף לא טיפלו בבעיות שנוצרו במהלך השנים.

הסיבות לכך הן רבות ומגוונות, בניין הוא אלמנט עם עומסים רבים ובמהלך השנים נגרמות שקיעות מזרעיות אשר לא נראות לעין. יחד עם זאת עם הזמן נוצר בלאי טבעי ונוצרים סדקים בבטון, דרך סדקים אלו נכנסים מי הגשם אשר במגע עם הברזל הפנימי יוצרים קורוזיה "שמנפחת" את הברזל, מה שגורם לחלקי בטון בצד החיצוני והפנימי של המבנה ליפול. קרבה המבנים לים, אשר רמת המליחות באויר גבוהה מזרזת את התהליך, זורעת קורוזיה וגורמת לריקבון של האלמנטים השונים במבנה לאורך השנים, בעיקר בפני השטח החיצוניים של המבנה.

גורם נוסף הם מגע ישיר ותמידי עם מים. בדרך כלל בחלקים הנמוכים של המבנה כמו למשל עמודים אשר טמונים באדמה וסביבה קיימת קרקע לחה עקב השקייה או גשמים, מה שגורם לעמוד "לסבול" מסביבת לחות גבוהה, ויוצר תופעה דומה לזו שהדגשנו תחילה.

ברור שלא תמיד הדבר מצביע על סכנת קריסה למבנה, אך עם השנים החשיפה של הברזל גורמת לעוד ועוד אלמנטים להיפגע ולקורוזיה שמתפשטת.

קריסת מבנה היא אירוע פתאומי, אשר קשה לצפות אותו, וטיפול מקדים ונכון בסימפטומים שנראים על גבי הבניין יכול להוריד עלויות יקרות של תיקון במידה ולא יטופלו – במקרה הטוב, וימנעו אסון – במקרה הרע!

בנוסף ישנן סכנות למבנה שלאו דווקא מתרחשות מבלאי טבעי אלא מכוחות לא צפויים שהמבנה חשוף אליהם. ויברציות מעבודות סמוכות הן תופעה נפוצה שגורמת לתזוזת יסודות המבנה ומשפיעה בקשר ישיר על סדיקת המבנה.

חפירה של חניון בסמוך למבנה תגרום לתזוזות בקרקע ואיתן תזוזות ושקיעות של היסודות.

שקיעות לא אחידות, ולא צפויות במבנה יגרמו לנזקים ישירים של סדקים שיפערו במבנה.

מקורות:

https://www.oref.org.il/12950-19048-he/Pakar.aspx

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4752455,00.html

https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/hybmb92fy